מרסן ויסקוזי הוא מתקן שביכולתו לספוג אנרגיה קינטית מהמבנה ולהמירה לאנרגיית חום המתפזרת דרכו. מרסנים ויסקוזיים יכולים לתת מענה לחיזוק נקודתי של אלמנטים מבניים/תעשייתיים שונים

תקרות דרוכות הן תקרות עשויות בטון, הכוללות אמצעי זיון ליצירת עומס מלאכותי אשר מתנגד לעומסי השימוש של האלמנט ומקזז את חלקם. העומס המלאכותי על הבטון

תכן תפקודי, או תיכון תפקודי (Performance Based Design), מבוסס על הערכת רמות התפקוד של המבנה ועל הערכת השפעתה של רעידת אדמה חזויה על הנזק המבני,

בעת רעידת אדמה, מתפזרת האנרגיה הקינטית בגלים סיסמיים המתפזרים ממוקד רעידת האדמה כלפי חוץ דרך השכבות הגיאולוגיות ועל פני השטח. עוצמתן של התנודות תלויה בעיקר

בין שנות ה-30 לשנות ה-70 של המאה הקודמת, נבנו בישראל מבנים רבים – ביניהם גם בתי ספר ובתי חולים – שבהם קירות המבנה במעטפת החיצונית

סטרס-הד קרבו-סטרס היא טכנולוגיה שווייצרית מוגנת בפטנט לחיזוק מבנים בדריכת-אחר בלתי-מחוברת(non-bonded). הטכנולוגיה מבוססת על דריכה של רצועת פחמן – CFRP שנעשית בשטח. רצועות הפחמן מיושמות

מוטות פחמן הם מוטות פולימר פלסטי מחוזק בסיבי פחמן (CFRP). המוטות מופקים בתהליך של פולטרוזיה, ונועדו לחיזוק מבני בטון, לבנים ועץ. מוטות הפחמן מגיעים כמוט

לוחות דרוכים (לוח"דים) הם לוחות בטון המכילים גדילי פלדה שעברו מתיחה (דריכה) במטרה להגדיל את עומס השימוש האפשרי בהם, על ידי יצירת עומס מלאכותי על

כליאת בטון היא כלי שימושי להגברת חוזק הלחיצה האקסיאלי של גוף בטון וכמו כן לחיזוק יכולת המשיכות שלו. כליאת גופי בטון כגון עמודים, קורות ותקרות

חיזוק סיסמי נעשה במטרה לשפר את עמידותם של מבנים והתקנים מפני רעידות אדמה. חיזוק סיסמי נעשה על ידי התערבות טכנית במערכת הסטרוקטורלית של המבנה על

חומר מרוכב הוא חומר אחיד הנוצר בתהליך הרכבה סינתטית של שני חומרים או יותר, בעלי תכונות כימיות ופיזיקליות שונות, המאוחדים ליצירת חומר "חדש" שתכונותיו המכאניות

חומר איזוטרופי הוא חומר בעל תכונות זהות לכל כיוון בכל נקודה נתונה. פירוש הדבר הוא שכאשר עומס ספציפי מיושם על כל נקודה נתונה בציר X,

איכות הבטון נקבעת בעיקר לפי חוזקו. המהנדס המתכנן הוא זה שקובע את חוזק הבטון הנדרש, בהתאם לדרישות הקבועות לחוזקו של כל אלמנט. מספר גורמים עשויים

שרף האפוקסי הוא חומר פולימרי מרוכב, בעל צמיגות נמוכה, המוזרק בלחץ גבוה מאוד לתוך סדקים בבטון במטרה לוודא שהחומר נע בכיוון הרצוי בתוך הסדק ומגיע

דריכת קדם של בטון מאפשרת להגדיל את יכולת ההתנגדות של הבטון ללחצי מתיחה עתידיים. הדריכה נעשית על ידי מתיחת גדילי פלדה המיושמים בתוך הבטון, מה

דריכת אחר היא שיטה ליישום בטון. בטון בדריכת-אחר הוא בטון מזוין דרוך שיציקתו ודריכתו מתבצעות באתר הבנייה עצמו, זאת בניגוד לבטון בדריכת-קדם, שדריכתו מתבצעת במפעל

בטון דרוך הוא טכנולוגיה מתקדמת של שימוש בבטון מזוין, שבה אמצעי הזיון משמש ליצירת עומס מלאכותי על האלמנט, והעומס המלאכותי מתנגד לעומסי השימוש של האלמנט

דריכת בטון לא מודבקת היא שיטה לדריכת-אחר של בטון, שבה נדרכים כבלי הפלדה כשהם בודדים או בצמות ונמתחים במתיחת אחר לאחר יציקת הבטון והגעתו לחוזק

דריכת-אחר מודבקת היא שיטת דריכת בטון שבה כבלי פלדה מונחים בתוך שרוולי מתכת או צינורות פח/פלסטיק, ולכל עורק מושחלים כבלי פלדה. שיטה זאת מיושמת בעיקר

קבוצת SIKA היא קונצרן בינ"ל מוביל בתחום הבניין, בדגש על פתרונות כימיים לתעשייה סיקה היא חברה שוויצרית הנחשבת למובילה עולמית בתחום הכימיה ובפיתוח וייצור מערכות

יריעות סיבי פחמן שלאחר יישומן בשטח נדרכות בקצוות האלמנט המחוזק דריכת יריעות פחמן היא טכנולוגיה המאפשרת לנצל היטב את היישום של יריעות סיבי פחמן ולמקסם

סך הדרישות שבהן מבנה צריך לעמוד כדי לוודא שמבנה יישאר יציב גם בחריגה מסוימת מתנאי השימוש המונח "מצב גבולי" משמעו סך של דרישות שבהן תכנון

סך הדרישות שבהן מבנה צריך לעמוד כדי לוודא שכוחות חיצוניים לא יגרמו לכשל בעמידות המבנה המונח "מצב גבולי" משמעו סך של דרישות שבהן תכנון של

חומר דק ובעל חוזק רב במיוחד, שבו נעשה שימוש נרחב בהנדסה אזרחית לצורך חיזוק מבנים סיבי פחמן הם חומר המורכב מסיבים דקים ובהם בעיקר אטומי