חיזוק סיסמי נעשה במטרה לשפר את עמידותם של מבנים והתקנים מפני רעידות אדמה. חיזוק סיסמי נעשה על ידי התערבות טכנית במערכת הסטרוקטורלית של המבנה על מנת לשפר את עמידותו בתנודות קרקע האופייניות לרעידות אדמה, על ידי הגדלת חוזקו, קשיחותו או משיכותו. אסטרטגיות החיזוק הסיסמי שפותחו בעשרות השנים האחרונות מתבססות לא רק על חיזוק קונבנציונלי בפלדה ובטון, אלא גם על טכנולוגיות מתקדמות כגון חומרי פלסטיק/פולימר מחוזקים (FRP), חומרים מרוכבים, דוגמת יריעות סיבי פחמן, ומרסנים ויסקוזיים.

היות וישראל ממוקמת באזור השבר הסורי-אפריקאי, והסיכוי להתרחשות רעידת אדמה במגניטודה חזקה ב-80 שנה גבוה, החליטה מדינת ישראל להיערך לנושא של חיזוק סיסמי ובמיוחד בכל הנוגע למפעלי חומרים מסוכנים (חומ"ס). כך, למשל, ב-7.4.2010 אישרה ועדת שרים לענייני ההיערכות לטיפול ברעידות אדמה החלטת ממשלה בעניין "פעולות ומטלות של משרדי ממשלה ויחידות הסמך בנוגע להיערכות לטיפול ברעידות אדמה". בהתאם, המשרד להגנת הסביבה החל לקבוע למפעלים מסוימים העושים שימוש בחומרים מסוכנים תנאים בהיתר רעלים, שיישומם יסייע בצמצום או במניעת אירועי חומרים מסוכנים בעקבות רעידת אדמה.

חיזוק מבנים קיימים מתאפיין באתגרים ייחודיים לו, ובראשם הצורך בהשגת מידע מלא ככל האפשר על המבנה. כאשר במדובר במבנים קיימים, העשויים להיות בני עשרות שנים, יש לפעול כדי למצוא את תיעוד תיקי הבניין, תוכניות הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיסטיים של המבנה. נוסף על כך, יש לערוך מדידות ובדיקות בשטח כדי לגלות את האלמנטים הקונסטרוקטיביים, המיקום שלהם והממדים שלהם, ולעיתים יש אף לבצע חפירות להכרת ביסוס המבנה.