תחום ההנדסה האזרחית נחשב לשמרני במיוחד, והדבר נכון שבעתיים בכל הנוגע לשיקום ולחיזוק מבנים קיימים. מהנדסים העוסקים בתחום של חיזוק מבנים סומכים בדרך כלל על פתרונות שמרניים כמו חיזוק בבטון או בפלדה, ויעדיפו להשתמש בפתרונות חדשים, כמו שימוש ביריעות סיבי פחמן, רק כאשר הפתרונות הסטנדרטיים נתקלים בבעיית ביצוע.
בעולם כה שמרני, מרענן לגלות שיש כאלה שדווקא מחפשים חדשנות ויצירתיות בעולם חיזוק המבנים, כמו מעבדת הפיתוח של חברת בניין הארץ.
מעבדת הפיתוח של בניין הארץ: אווירה של היי טק
במשרדים של חברות העוסקות בביצוע עבודות הנדסיות יש בדרך כלל אווירה מחוספסת ותעשייתית. התחושה שמקבלים במשרדי חברת בניין הארץ, לעומת זאת, היא דווקא הייטקיסטית. התחושה הזו מחוברת גם לעשייה בשטח: בניין הארץ ידועה כחברה שמפתחת מכונות ושיטות חדשניות בתחום חיזוק המבנים, וכבעלת נכסי קניין רוחני בתחום.
מי שנמצאים בחוד החנית של החדשנות הטכנולוגית בחברה הם חברי מעבדת החדשנות של בניין הארץ – המתפקדת כיחידת מחקר ופיתוח לכל דבר. פגשנו את אחד ממנהלי הפרויקטים המעבדה, בועז סטאביצקי, כדי להבין מה בדיוק קורה שם.
"אנחנו פותרים בעיות אמיתיות שעולות מהשטח"
בועז, מהנדס מכונות בהכשרתו, עלה לישראל מארה"ב לפני כשמונה שנים. עם הגעתו לישראל התגייס לצה"ל ושירת ביחידה הקשורה לנושא המִנהור. לאחר שהשתחרר החל לעסוק ברובוטיקה בתחום המנהור, ולאחר מכן גויס למעבדת בניין הארץ, שבה חברים לא רק מהנדסי מכונות אלא גם מהנדסי חשמל ומכניקה ואנשי תוכנה.
בועז, מה פתאום מעבדת חדשנות בתוך חברה קבלנית?
אני חושב שהכול מתחיל באישיות של מתנאל ליבי, ממייסדי החברה. הוא איש יצירתי מאוד, בעל הבנה טכנולוגית מעמיקה וראש של ממציא, שרוצה לחדש ולייעל מוצרים ותהליכים ולהכניס אוטומציה בכל מקום שאפשר.
איך זה בדיוק עובד? איך אתם מחליטים אילו דברים לפתח?
בניין הארץ אוספת בעיות אמיתיות של חוסר יעילות שעולות מהשטח. לאחר מכן מתקיימת ישיבה של מנהלי המעבדה עם חברי ההנהלה של בניין הארץ, שבה מחליטים יחד באיזו בעיה אנחנו עומדים לטפל ואילו סוגי פתרונות אנחנו צריכים לספק. בדרך כלל עובדת המעבדה על מספר פרויקטים במקביל.
איך מתחילים לעבוד על פרויקט?
במחקר. אנחנו ממפים את כלל הטכנולוגיות הקיימות בעולם כיום לפתרון הבעיה, נפגשים עם מומחים בארץ ובעולם, ומגבשים יחד את הכיוון שנראה לנו מתאים לפתרון. מכאן אנחנו יוצאים לפיתוח, משולחן השרטוטים – ועד המוצר המוגמר.
יש דרך ארוכה משרטוט למוצר מוגמר. אתם עושים הכול פה במעבדה?
בדרך כלל כן. אנחנו מדפיסים כאן חלקים בתלת ממד, בונים אבות טיפוס, ויודעים לייצר גם דגמים גדולים מחומרים אחרים כמו עץ או מתכת ואף לייצר את המכונות עצמן.
"אנחנו משנים את השיטה שבה עובדים עם יריעות פחמן בשטח"
נכסי הקניין הרוחני של בניין הארץ פזורים על תחומים שונים בתחום של חיזוק מבנים, אחד מהם הוא התחום של חיזוק בעזרת יריעות סיבי פחמן. השימוש בסיבי פחמן כפתרון לחיזוק כבר התבסס כשיטה מצוינת לחיזוק מבנים, ועל כן אנו תוהים על מה בדיוק שוקדת כיום המעבדה.
בועז, מה יש לחדש בתחום החדש יחסית של חיזוק עם סיבי פחמן?
יש הרבה מה לחדש בתהליכים ובשיטות ליישום הפתרון של סיבי פחמן בשטח. כיום מתבצעים התהליכים האלה בשטח באופן ידני, שמוגבל מבחינת הדיוק שלו. אנשים הם אלה שמערבבים את הדבק האפוקסי הנדרש לצורך היישום, אנשים הם אלה שחותכים ומספיגים את יריעות הפחמן בדבק. לא משנה כמה הם מיומנים – מכונה תעשה את זה מדויק יותר.
ואין היום בעולם רובוטים או מכונות כאלה?
אין. יש פיסות טכנולוגיה שונות, יש כל מיני מכונות, אבל אין מכונה שיודעת גם לערבב דבק בצורה מדויקת, גם להטביל את יריעות הפחמן בדבק וגם למדוד ולחתוך אותן ברמת דיוק מילימטרית. אנחנו הצלחנו לפתח מכונה שיודעת לעשות את כל אלה. נוסף על כך, אפשר להזין אליה מרחוק את הנתונים הבסיסיים הנדרשים כמו מידות, והיא כבר יודעת מה לבצע. אפילו הצלחנו לייצר אותה כמכונה ניידת שאפשר להעביר מאתר עבודה אחד לשני במהירות.
איך עשיתם את זה?
חיברנו בין טכנולוגיות. התבססנו על מכונות קיימות שחיברנו זו לזו, הוספנו להן שכבות של טכנולוגיה, ותכנתנו אותן כך שיתפקדו כמערכת סגורה שמדברת בשפה אחת ויודעת לעשות הכול מקצה לקצה. ההשפעה של מכונה כזו על יעילות ודיוק העבודה בשטח היא דרמטית. זה מה שאוטומציה ומיכון יכולים לעשות.
האם אנשי הביצוע בשטח מסתדרים עם כל הטכנולוגיה הזו?
שאלה מצוינת. חלק בסיסי בתהליך שבו אנחנו עובדים הוא שיתוף של כלל המערכת בפיתוחי המעבדה. אנחנו מבינים שכדי שמכונה כזו תעבוד כמו שצריך, חייבים לחשוב גם על הלוגיסטיקה של שימוש במכונה כזו, וגם על עובדי התפעול בשטח, שמוזמנים למעבדה באופן שוטף.
המהפכה הלוהטת בדרך, והיא לגמרי קפואה
התוצרים של מעבדת החדשנות של בניין הארץ מרשימים בכל קנה מידה. כך, למשל, התבטא נציג בכיר של אחת היצרניות המובילות בעולם בתחום יריעות סיבי הפחמן: "הפיתוחים של בניין הארץ נמצאים בכמה רמות מעל כל מה שמוכר לנו כיום מרחבי העולם". ואכן, הפיתוחים שמונה בועז מרשימים כל אחד בפני עצמו, אך מתברר שהפיתוח הלוהט ביותר דווקא קשור להקפאה בוואקום.
מבין הפרויקטים שאתם מנהלים היום, איזה נראה לך הכי דרמטי?
יש פרויקט שאני בטוח שעומד לשנות את פני התחום: הכנה מקדימה של היריעות שתאפשר יישום מהיר ומדויק בשטח, וזאת על ידי הקפאה.
מה כל כך דרמטי בזה?
אחד האתגרים של שימוש ביריעות פחמן הוא שהמוצר מגיע לשטח כשהוא עדיין לא מוכן לשימוש. כדי להכין אותו לשימוש צריכים קודם לערבב דבק אפוקסי ולהטביל בו את היריעות. זהו תהליך שלוקח זמן ושמלכלך את סביבת העבודה. הפיתוח הנוכחי שלנו יאפשר להספיג את היריעות מראש, להקפיא אותן בשיטה מסוימת, ולהגיע לשטח כשהן מוכנות ליישום מיידי. זה מעלה את רמת הדיוק ומוריד את זמן הביצוע.
את האמת: כמי שעסק בנושאים כמו מנהור בצה"ל – מעניין לך פה בעבודה?
מעניין מאוד. יש כאן חיבור של מכניקה, חשמל, כימיה ורובוטיקה, ויש כאן חיבור לא שגרתי בין הטכנולוגיה שנמצאת מתחת למכסה המנוע לבין החוויה של משתמש הקצה בשטח.
סיכום: סטארט אפ ניישן – גם בחיזוק מבנים
אפשר לסכם את הריאיון בציטוט של הסופר פרנסיס סקוט פיצ'גרלד: "גאונות היא היכולת ליישם את מה שאתה חושב". מעבדת החדשנות של בניין הארץ עושה בדיוק את זה, ומצליחה להביא רעיונות חדשניים לביצוע אמיתי בשטח.
מתברר שהסטארט אפ ניישן יודעת לחדש לא רק בעולמות הסייבר והביג דאטה, אלא גם בתחומים שלפעמים נראים אפורים, כמו חיזוק מבנים.
