חוד החנית של ההנדסה האזרחית – רשמים מיום עיון

המהנדס נחום יחזקאל העביר סקירה מקיפה של טכנולוגיית דריכת האחר

כ-100 מהנדסים, מנהלי פרויקטים ויזמי נדל"ן מילאו את אולם ההרצאות של איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות בפתח תקווה בשבוע שעבר, לרגל יום עיון, ראשון מסוגו בישראל, שעסק בנושא "דריכת אחר" (Post Tensioning) של תקרות בטון.

בכנס, פרי יוזמת חברת בנין הארץ, העוסקת בעבודות הנדסיות מיוחדות, הציגו מיטב המהנדסים והמנהלים המובילים בהנדסה אזרחית את "דריכת האחר" – טכנולוגיית בנייה מתקדמת, אשר השימוש בה הולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות, בזכות היתרונות המיוחדים שלה בתחומי התכנון, ההנדסה האזרחית והבנייה.

דריכת אחר של תקרות בטון היא טכנולוגיה מתקדמת לחיזוק בטון, שנותנת מענה לכמה מהאתגרים המשמעותיים ביותר בתחום התכנון והבנייה ונושאת יתרונות רבים לאדריכלים, למהנדסים וליזמים – בהשוואה לשיטות הבנייה הקונבנציונליות. בדריכת אחר, נפרשת רשת של כבלי פלדה לאורך ולרוחב המשטח המיועד ליציקה, ולאחר יציקת הבטון, נמתחים כבלי הפלדה בכוח רב, בכיוון המנוגד לכיוון העומסים הצפויים על האלמנט, ויוצרים למעשה זיון (חיזוק פלדה) פעיל ורוב עוצמה בהשוואה לבטון מזוין שאינו דרוך – סביל.

מהנדס נחום יחזקאל: בטון דרוך בדריכת אחר – עקרונות היישום של השיטה

לאחר דברי פתיחה וברכות מפי מנחה יום העיון, מר מני הסהס, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של חברת בנין הארץ, ועורכת הדין בשמת פלד, מנכ"לית איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, הגיע הזמן להיכנס לעובי הקורה, תרתי משמע.

מהנדס נחום יחזקאל, מהנדס ראשי במשרד דורון שלו הנדסה, בעל ניסיון של עשרות פרויקטים שבהם בוצעה דריכת אחר, ערך סקירה מקיפה של יסודות טכנולוגיה זאת, כיצד נקבע מועמד מתאים לדריכת אחר ולפי אילו שקולים, וכלל השוואה של תקרה בדריכת אחר לתקרה קונבנציונלית ולתקרת לוח"דים (לוחות דרוכים) מהיבטים הנדסיים, תכנוניים וכלכליים. יחזקאל המשיך במתן דגשים לביצוע עבודות הדריכה – אשר המחישו באופן ברור מדוע עבודה זאת דורשת יישום קפדני ומדויק בהתאם לתוכניות באופן מיוחד.

מהנדס יחזקאל אף הראה כיצד השימוש בדריכת אחר מאפשר בנייה של תקרות בעלות מפתחים גדולים של 10–20 מטרים, הנושאות עומסים גדולים – של 2–5 טונות למטר. מעבר לכך, בתכנון וביצוע מיוחד מאפשרת דריכת אחר להגיע לכושר נשיאה של מאות טונות של עומסים מרוכזים.

נוסף על כך, השימוש בדריכת אחר מאפשר את הקטנת עובי התקרות ביותר מ-30% בהשוואה לתקרה קונבנציונלית, חיסכון שבמגדלים רבי-קומות יכול להתבטא בהוספת קומות ושטח בנוי בפרויקט. כמו כן, יתרון זה מקטין את משקל הבניין, מוזיל את הביסוס, מקטין את שטח חתך העמודים, ומשפר את התנהגות המבנה בעת רעידת אדמה.

יתרון נוסף של שיטה זאת – כפי שהיה אפשר להיווכח מדוגמאות הפרויקטים המרשימות שהציג מהנדס יחזקאל – הוא הגמישות התכנונית שהיא מאפשרת. חוזקה הרב של הדריכה מאפשר ביצוע תקרות או קורות טרנספורמציה (מעבר) ליצירת אלמנטים אדריכליים ייחודיים.

בין הדוגמאות הבולטות לשימוש בשיטה זאת: מגדלי עזריאלי ראשונים, מגדל אקרו רוגובין One Tower, פרויקט כלניות אשדוד , הרוא"ה 8 ברמת גן ועוד רבים ומרשימים.

הדמיה: בניין רוגובין אקרו One Tower שבו קיימת שבירה זוויתית של המבנה שביצועה התאפשר בזכות דריכת-אחר
הדמיה: בניין רוגובין אקרו One Tower שבו קיימת שבירה זוויתית של המבנה שביצועה התאפשר בזכות דריכת-אחר

על לוגיסטיקה ויבוא – מר דורון קורמן

בהרצאה הבאה סיפק מר דורון קורמן מחברת דורקור, יבואן ותיק בתחום דריכות האחר, הצצה אל עולם הציוד והחומרים הדרושים לדריכת אחר.

בהרצאתו המרתקת סקר מר קורמן את הציוד הדרוש לדריכת אחר, כגון כבלי הפלדה והעוגנים, ציוד כבד-משקל ומסיבי, ותיאר את המסע הארוך שעושים כבלי הפלדה מהמפעל שבו הם מיוצרים, בדרך כלל בסין או בטורקיה, דרך המסע בים, ועד לקבלת אישור מכון התקנים ולשחרור מהנמל.

לחלק ממוצרי דריכת האחר יש תו תקן ישראלי, ויבואן אינו כרוך בדרישות טכניות נוספות, אך במקרה של יבוא מוצרים שאין להם תו תקן, אי אפשר להשתמש בהם בטרם קבלת האישור ממכון התקנים המעיד על עמידה בדרישות היבוא.

יעילות תפעולית בביצוע דריכת אחר – מר מני הסהס, בנין הארץ

את ההרצאה הבאה העביר מר מני הסהס, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של בנין הארץ, מי שגם הנחה את הכנס מתחילתו ועד סופו.

מהסקירה המקיפה שנתן, עולה כי חברת בנין הארץ מבצעת פרויקטים שונים של דריכת אחר ברחבי הארץ. בהרצאה הוצג השימוש בדריכות אחר מנקודת השקפתו של האחראי על הביצוע. הסהס דיבר על אתגרי התכנון והביצוע של פרויקטים אלה, כגון פערים בין התוכנית ההנדסית ובין הנעשה בשטח, הצורך לנהל באופן מיטבי את המשאבים ואת התקציב, והדרישה הבלתי מתפשרת לדיוק בעבודה ולעמידה בלוח הזמנים של הפרויקט.

תחת הכותרת יעילות תפעולית, הציג הסהס את המתודולוגיה הייחודית של בנין הארץ – המושגת על ידי שיתוף פעולה עם קבלן השלד של הפרויקט. בשיטת עבודה זאת, הנחת תושבות הדריכה ופרישׂת כבלי הדריכה מבוצעות באמצעות קבלן השלד וצוותיו, ואילו קבלן הדריכה אחראי לניהול הפרישׂה ולפיקוח עליה – ולאחר יציקת הבטון מבצע את עבודת הדריכה. שיטה זאת מאפשרת את צמצום זמני ההמתנה בין קבלן השלד לקבלן הדריכה, האצה של קצב בניית הבניין, ייעול שימוש במשאבים וחיסכון בכוח אדם באתר, וכמו כן תורמת לבטיחות ולדיוק בעבודה.

עוד הציג הסהס מספר פרויקטים מרשימים שמבצעת החברה, ביניהם דריכת התקרות במגדלי עזריאלי ספירלה, גורד שחקים בגובה של 350 מטרים, ביצוע תקרות החניונים במתחם ביג גלילות, מגדל רוגובין אקרו One Tower הייחודי, וביצוע 4 קומות חניון תת קרקעי עם כ-800 מקומות חניה בפרויקט "גב-ים" ברעננה, אם למנות כמה מהם.

לאחר ארוחת צוהריים מצוינת שנערכה במסעדה שבקומת הכניסה שבבניין, התכנסנו שוב למושב שני.

נקודות ציון לתכנון ולביצוע – מהנדס כורש חלפרי

מהנדס כורש חלפרי, מוותיקי התחום בארץ, העניק סקירה מקיפה של שיטות הדריכה הקיימות בעולם, תוך הדגשת יתרונות השיטה בשימוש בתקרות טרנספורמציה, בקורות טרנספורמציה עם עומסים גדולים, בגשרים ובחיזוק והשבחה של מבנים קיימים בעזרת דריכה חיצונית – גם במאגרי מים ובתקרות.

מהנדס חלפרי הרחיב לגבי היבטים טכניים והנדסיים שונים של טכנולוגיה זאת, וגם הציג סקירה של הכשלים האפשריים בשיטת דריכת האחר, ובדרכים שבהן אפשר למנוע כשלים אלה.

מעבר לצורך בתקינה ישראלית שתהיה תואמת לתקינה בעולם, ישנם מספר אתגרים לביצוע דריכות אחר שהמהנדס חלפרי ביקש להסב אליהם את תשומת הלב: בראש ובראשונה, הצורך בהטמעת תוכניות האינסטלציה והחשמל כבר בתוכניות הדריכה על מנת למנוע בעיות בהמשך הדרך, ובעיות הקשורות ליישום שגוי של השיטה: פרישׂה לא תקינה של הכבלים באתר, ציוד לא תקין, פגיעה בכבלים בזמן השינוע, חלודה או פריצת כבלים מבעד ליציקת הבטון – דברים שאפשר למנוע על ידי ביצוע קפדני ומדויק של העבודה שלב אחר שלב, באמצעות צוות מקצועי ומיומן שעבר הכשרה מתאימה.

תמונה: פרישת כבלי הפלדה לדריכת-אחר (עטופים בפלסטיק כחול) וברזלי הזיון בשתי וערב, לקראת יציקת הבטון

פרישת כבלי הפלדה לדריכת-אחר (עטופים בפלסטיק כחול) וברזלי הזיון בשתי וערב, לקראת יציקת הבטון

מערכות מודבקות לעומת מערכות בלתי מודבקות – מהנדס זיו סלומון

בהרצאתו המעמיקה שחתמה את יום העיון, מהנדס זיו סלומון שפך אור על היבט נוסף של יישום טכנולוגיית דריכת האחר – והוא מערכות מודבקות (Bonded) לעומת מערכות בלתי מודבקות (Unbonded) של דריכת אחר.

מערכות מודבקות הן בדרך כלל מערכות רב-גדיליות (Multi Strand) המכילות מספר רב של כבלים בודדים, המונחים בדרך כלל בתוך שרוולי פח, ונדרכים בבת אחת לאחר יציקת הבטון. לאחר הדריכה, ממלאים את השרוולים בדייס – חומר צמנטי – אשר מדביק את הכבלים בעוצמה לשרוולי הפח ומעניק חוזק נוסף לאלמנט.

בדריכה שאינה מודבקת, כל גדיל עטוף בשרוול פלסטיק ומגורז (מצופה בגריז), כך שגם לאחר יציקת הבטון, הכבל חופשי לנוע בתוך המעטפת. מערכות בלתי מודבקות הן בדרך כלל חד-גדיליות (Mono Strand) וכל כבל נדרך בנפרד.

היתרון העיקרי של דריכת האחר הרב-גדילית המודבקת הוא החוזק שלה – כושר נשיאת העומסים שלה. בשיטה זאת נעשה שימוש בתכנון ובביצוע של אלמנטים שנדרכים במאמצים גדולים, כגון קורות משמעותיות של גשרים או קורות טרנספורמציה.

בהתאם, שיטת הדריכה המודבקת היא מורכבת יותר ודורשת יותר תשומות, וגם יותר עבודה, הכוללת את פרישׂת העורקים והשחלת הכבלים בתוך העורקים.

קולות מהשטח

בין הרצאה להרצאה, ובארוחת הצהריים, יצא לנו לשוחח עם כמה מהמשתתפים שנרשמו ליום העיון. גילינו מגוון גדול של אנשים שהגיעו ליום העיון ממגוון סיבות. החל ממהנדסים באחת מחברות ההנדסה הגדולות הארץ, שעדיין לא משתמשים בטכנולוגיה אך מתכננים להיכנס לתחום, דרך מהנדסים ומהנדסות עצמאיים שהגיעו מתוך סקרנות טכנולוגית, וכלה באנשי לוגיסטיקה ותמחור בחברות גדולות המתמחות בבניית מגדלים, שהגיעו כדי להכיר לעומק את שלבי הביצוע במטרה לדעת כיצד לתמחר נכון ולהיערך בצורה מיטבית לביצוע של פרויקט שבו דריכות אחר.

לסיכום: רוצים ללמוד עוד

הנדסה אזרחית נחשבת לתחום שמרני, אך בפועל הטכנולוגיה מביאה אליה חדשנות רבה. למהנדסים שנמצאים בחוד החנית של המקצוע שלהם, טכנולוגיה זאת מציעה יתרונות רבים על פני הבנייה הקונבנציונלית, ואין ספק כי בזכות יתרונותיה הרבים, השימוש בדריכת אחר רק ילך ויתפוס תאוצה בשנים הקרובות. אם יש תובנה ששמענו מספר פעמים ממשתתפי יום העיון היא, שהם היו רוצים ללמוד עוד על הטכנולוגיה ועל יישומה בשטח. בדיוק לצורך כך, הקמנו את מרכז הידע.

אהבתם? שתפו!

על מה עוד תרצה לקרוא?