דריכת-אחר מודבקת היא שיטת דריכת בטון שבה כבלי פלדה מונחים בתוך שרוולי מתכת או צינורות פח/פלסטיק, ולכל עורק מושחלים כבלי פלדה. שיטה זאת מיושמת בעיקר בקורות כבדות של גשרים. עורק כבלי הפלדה מונח על סולמות התמיכה בטרם היציקה, ורק לאחר התקשות הבטון נדרך עורק הכבלים כיחידה אחת על ידי ג'ק המותח את כל גידי הפלדה בו זמנית ובאופן שווה. הכבלים נמתחים יחד כך שעל כולם חל כוח זהה והם פועלים כיחידה אחת כנגד הלחצים החיצוניים. לאחר הדריכה, מוחדרים חומרי מליטה נוזליים אל תוך צינורות הכיסוי של עורקי הכבלים, ליצירת קונסולידציה של כבלי הפלדה והאלמנט.
זאת בהשוואה לדריכת-אחר לא מודבקת, שבה נדרכים כבלי הפלדה כשהם בודדים או בצמות, והם אינם מודבקים אל הבטון המקיף אותם, מה שמאפשר להם חופש תנועה יחסי במדיום.