חברת פייסבוק ישראל מתרחבת. משרדי ההנהלה, על שלל מחלקותיה, חולשת על פני מספר קומות בבניין עזריאלי שרונה בתל אביב, המגדל הגבוה ביותר בישראל, המתנשא לגובה 238.5 מטרים. הסבת הקומה השלושים ושבע מקומת משרדים לטובת הקמת חדר אוכל עם מטבח מבשל היווה אתגר לא קטן, שכן שינויי הייעוד הצריך שינוי עומס מקורי לעומס חדש. חברת "בנין הארץ", המתמחה בחיזוק באמצעות סיבי פחמן (CFRP), נבחרה לחיזוק תקרת המבנה.

חברת פייסבוק ישראל חפצה להפוך את הקומה השלושים ושבע בבניין עזריאלי שרונה, לחדר אוכל. מכיוון שהבניין תוכנן למשקלים המתאימים למשרדים,  נדרש לבצע חיזוק תקרת הקומה עבור הפיכת ייעודו לחדר אוכל. ע"פ תקן, קיימת חובה לחזק את התקרה לעומס שימושי של 500 קילו למטר רבוע (לעומת 250 במקור).

אתגר- חדר אוכל עם  מטבח מבשל בקומה גבוהה 

"לקח ששה חודשי עבודה ממתן קבלת התוכניות מהאדריכל והאישור לביצוע ועד לסיומו של כל פרויקט המשרדים, עבודה שכללה פיקוח על הרבה קבלני משנה", מספר דביר אוחיון, מנהל אזור ומנהל הפרויקט בא.וייס בניה ופיקוח בע"מ, החברה הקבלנית האחראית על ביצוע כלל פרויקט משרדי פייסבוק ישראל. אחד הנושאים הבעייתיים, לדבריו, היה מטבח מבשל בקומה לא סטנדרטית, קומה שלושים ושבע. נהוג לבנות מטבחים מבשלים בקומות קרקע בגלל המשקל הכולל את השינוע של מתקנים ומכשירים, ניקוזים, מים למטבח והמתחשב בעומס השימושי שהינו גבוה יותר מאשר בחללי משרדים. הרצפה גבוהה יותר עם ניקוז ואינסטלציה, מוצרי המטבח כבדים, מיקסרים ששוקלים מאות קילוגרמים, תנורים, חדרי אפיה ועוד; חדר אוכל עם מטבח מבשל.

הם אבחנו את הבעיה של המשקלים והפעולה ראשונה הייתה פניה למשרד המהנדסים- ישראל דויד מהנדסים, לתכנון מחדש של רצפת קומה שלושים ושבע שהיא התקרה של קומה שלושים ושש. ללא התייחסות של יועץ הנדסי הבניין עלול היה לקרוס.

הוצגו מספר חלופות לחיזוק רצפה/תקרה לחברת הפיקוח מטעם פייסבוק ישראל על הבנייה, החברה האחראית על פיקוח ובקרה תקציבית, לוחות זמנים וביצוע. אחת מהן הייתה קורות מתכת גדולות, חלופה שלא נבחרה מסיבות רבות ולאחר דיונים רבים, נבחרו לחיזוק התקרה ולא משיקול כלכלי, יריעות סיבי פחמן (CFRP) . כיוון שמדובר על אלמנט קונסטרוקטיבי והביצוע דורש מיומנות גבוהה, דיוק ובקרה תהליכית, קיימת חשיבות גדולה בבחירת קבלן מבצע, מומחה עם ניסיון רב ביישום השיטה. לשם כך נבחרה חברת "בנין הארץ".

סיבי פחמן (לא רק בשיעורי כימיה…) הפיתרון המושלם

בניין עזריאלי שרונה כבר היה בשלבי עבודות גמר כשהוחלט להסב את הקומה השלושים ושבע, אי לכך להעלות לקומה בגובה זה קורות פלדה הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית. דביר מדגיש כי לא ניתן היה להשתמש במעלית רגילה בגלל משקל הקורות והאמצעי היחיד לעלות אותם היה באמצעות מעלית משא שגודלה לא התאים לגודל הקורות. חומר הגלם סיבי פחמן הנו חומר קל משקל, המגיע בגלילים וניתן לעלותו במעלית. בנוסף, חיזוק באמצעות סיבי פחמן הוא פתרון שאינו מצריך שימוש בכלים כבדים ולכן ניתן היה לבצע את החיזוק במקרה הזה רק באמצעות סיבי פחמן . עבודת החיזוק באמצעות CFRP מבוצעת ללא ציוד כבד, הוא ניתן לביצוע על פני צורות גיאומטריות מורכבות ואינו מגדיל את משקל המבנה.

"העבודה של התקנת פסים של חומרים מורכבים מהירה מאוד אורכת כחצי יום עד כשלושת רבעי יום מרגע שמתחילים עד שמסיימים מקטע מסוים. בעבודות פלדה ההיערכות המקדימה דורשת הרבה מאוד זמן ולכן אנחנו כקבלנים ומפקחים מוצאים יתרונות רבים לשימוש בשיטה בקשת גדולה של מקרים", מסביר דביר שמאוד גאה בתוצאה כמו בילד שנולד.

שרון אלבז, ראש תחום חיזוק מבנים ב'בנין הארץ' מדגיש כי היישום באמצעות סיבי פחמן מהיר מאוד ועבור היזם והקבלן לעיתים שיקול החיסכון בזמן גובר על שיקול העלות הכספית. בנוסף, קיימים מקרים בהם לא ניתן אחרת בדומה לתרחיש פרויקט פייסבוק. לשיטה יתרונות רבים, רואים את קצב הגידול בשימוש בה ואת הרצון של מהנדסים להעמיק וללמוד כיצד מתכננים בה.

"השימושים לסיבי פחמן הם רבים", מסביר שרון, "הגדלת תסבולת של רכיב מתוך שינוי ייעוד כפי שהתקיים בפייסבוק, שימוש כאשר יש כשל כתוצאה מבליית הזמן או כשל במבנה מפגיעה לא מכוונת, כשיש טעות בתכנון או בביצוע, עבור חיזוק לעומסי רעידות אדמה."

שרון אף מדגיש כי השיטה פותחת אפשרויות חדשות לאדריכלים ותורמת לאסתטיות; היא תורמת לשמירה על החלל ומעניקה יכולת לבצע שינויים גם במקומות שנראים כבלתי אפשריים. ניתן אף לצבוע אותם", הוא מסביר, "הצבע שנבחר במשרדי פייסבוק הוא לבן וכלל לא רואים את היריעות".

"שיתוף הפעולה עם 'בנין הארץ' היה מעולה", מסכם דביר, "הם מקצוענים ונכונים למשימה.  השימוש בשיטה אמנם לא זול אך מעבר לצד הכספי הוא מושלם. החומר דק וקל מאוד, לא תופס או "גונב" מהחלל שנשאר בגודלו המקורי. עוביו מספר מילימטרים לעומת קורות פלדה התופסות חלק נכבד מנפח החלל ובכך שומרים על הקיים ולא פוגעים בפונקציונאליות ובאסתטיות המבנה."

התמודדות עם בעיות סבוכות

'בנין הארץ' הינה חברה קבלנית המתמחה בביצוע עבודות הנדסיות מיוחדות ובעלת יכולות ניתוח הנדסי, תכנון, גמישות ויצירתיות המקנות לה יכולת התמודדות עם בעיות סבוכות והצעת פתרונות מיוחדים המותאמים לבעיות הייחודיות של כל פרויקט. בנין הארץ מתמחה בחיזוק באמצעות סיבי פחמן (CFRP), מוצר המציע פתרון בעל יתרונות רבים לאדריכלים, מהנדסים, קבלנים ומפקחים.

קרדיטים

דביר אוחיון, מנהל אזור חברת א.ווייסבניה ופיקוח בע"מ.
שרון אלבז, ראש תחום חיזוק מבנים ב'בנין הארץ'.
צילומים: בנין הארץ, א. וייס בניה ופיקוח בע"מ

הפוסט הסבת קומת משרדים לטובת הקמת חדר אוכל עבור חברת פייסבוק ישראל הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

בעולם כה שמרני, מרענן לגלות שיש כאלה שדווקא מחפשים חדשנות ויצירתיות בעולם חיזוק המבנים, כמו מעבדת הפיתוח של חברת בניין הארץ.

 מעבדת הפיתוח של בניין הארץ: אווירה של היי טק

במשרדים של חברות העוסקות בביצוע עבודות הנדסיות יש בדרך כלל אווירה מחוספסת ותעשייתית. התחושה שמקבלים במשרדי חברת בניין הארץ, לעומת זאת, היא דווקא הייטקיסטית. התחושה הזו מחוברת גם לעשייה בשטח: בניין הארץ ידועה כחברה שמפתחת מכונות ושיטות חדשניות בתחום חיזוק המבנים, וכבעלת נכסי קניין רוחני בתחום.

מי שנמצאים בחוד החנית של החדשנות הטכנולוגית בחברה הם חברי מעבדת החדשנות של בניין הארץ – המתפקדת כיחידת מחקר ופיתוח לכל דבר. פגשנו את אחד ממנהלי הפרויקטים המעבדה, בועז סטאביצקי, כדי להבין מה בדיוק קורה שם.

"אנחנו פותרים בעיות אמיתיות שעולות מהשטח"

בועז, מהנדס מכונות בהכשרתו, עלה לישראל מארה"ב לפני כשמונה שנים. עם הגעתו לישראל התגייס לצה"ל ושירת ביחידה הקשורה לנושא המִנהור. לאחר שהשתחרר החל לעסוק ברובוטיקה בתחום המנהור, ולאחר מכן גויס למעבדת בניין הארץ, שבה חברים לא רק מהנדסי מכונות אלא גם מהנדסי חשמל ומכניקה ואנשי תוכנה.

בועז, מה פתאום מעבדת חדשנות בתוך חברה קבלנית?

אני חושב שהכול מתחיל באישיות של מתנאל ליבי, ממייסדי החברה. הוא איש יצירתי מאוד, בעל הבנה טכנולוגית מעמיקה וראש של ממציא, שרוצה לחדש ולייעל מוצרים ותהליכים ולהכניס אוטומציה בכל מקום שאפשר.

איך זה בדיוק עובד? איך אתם מחליטים אילו דברים לפתח?

בניין הארץ אוספת בעיות אמיתיות של חוסר יעילות שעולות מהשטח. לאחר מכן מתקיימת ישיבה של מנהלי המעבדה עם חברי ההנהלה של בניין הארץ, שבה מחליטים יחד באיזו בעיה אנחנו עומדים לטפל ואילו סוגי פתרונות אנחנו צריכים לספק. בדרך כלל עובדת המעבדה על מספר פרויקטים במקביל.

איך מתחילים לעבוד על פרויקט?

במחקר. אנחנו ממפים את כלל הטכנולוגיות הקיימות בעולם כיום לפתרון הבעיה, נפגשים עם מומחים בארץ ובעולם, ומגבשים יחד את הכיוון שנראה לנו מתאים לפתרון. מכאן אנחנו יוצאים לפיתוח, משולחן השרטוטים – ועד המוצר המוגמר.

יש דרך ארוכה משרטוט למוצר מוגמר. אתם עושים הכול פה במעבדה?

בדרך כלל כן. אנחנו מדפיסים כאן חלקים בתלת ממד, בונים אבות טיפוס, ויודעים לייצר גם דגמים גדולים מחומרים אחרים כמו עץ או מתכת ואף לייצר את המכונות עצמן.

"אנחנו משנים את השיטה שבה עובדים עם יריעות פחמן בשטח"

נכסי הקניין הרוחני של בניין הארץ פזורים על תחומים שונים בתחום של חיזוק מבנים, אחד מהם הוא התחום של חיזוק בעזרת יריעות סיבי פחמן. השימוש בסיבי פחמן כפתרון לחיזוק כבר התבסס כשיטה מצוינת לחיזוק מבנים, ועל כן אנו תוהים על מה בדיוק שוקדת כיום המעבדה.

בועז, מה יש לחדש בתחום החדש יחסית של חיזוק עם סיבי פחמן?

יש הרבה מה לחדש בתהליכים ובשיטות ליישום הפתרון של סיבי פחמן בשטח. כיום מתבצעים התהליכים האלה בשטח באופן ידני, שמוגבל מבחינת הדיוק שלו. אנשים הם אלה שמערבבים את הדבק האפוקסי הנדרש לצורך היישום, אנשים הם אלה שחותכים ומספיגים את יריעות הפחמן בדבק. לא משנה כמה הם מיומנים – מכונה תעשה את זה מדויק יותר.

ואין היום בעולם רובוטים או מכונות כאלה?

אין. יש פיסות טכנולוגיה שונות, יש כל מיני מכונות, אבל אין מכונה שיודעת גם לערבב דבק בצורה מדויקת, גם להטביל את יריעות הפחמן בדבק וגם למדוד ולחתוך אותן ברמת דיוק מילימטרית. אנחנו הצלחנו לפתח מכונה שיודעת לעשות את כל אלה. נוסף על כך, אפשר להזין אליה מרחוק את הנתונים הבסיסיים הנדרשים כמו מידות, והיא כבר יודעת מה לבצע. אפילו הצלחנו לייצר אותה כמכונה ניידת שאפשר להעביר מאתר עבודה אחד לשני במהירות.

איך עשיתם את זה?

חיברנו בין טכנולוגיות. התבססנו על מכונות קיימות שחיברנו זו לזו, הוספנו להן שכבות של טכנולוגיה, ותכנתנו אותן כך שיתפקדו כמערכת סגורה שמדברת בשפה אחת ויודעת לעשות הכול מקצה לקצה. ההשפעה של מכונה כזו על יעילות ודיוק העבודה בשטח היא דרמטית. זה מה שאוטומציה ומיכון יכולים לעשות.

האם אנשי הביצוע בשטח מסתדרים עם כל הטכנולוגיה הזו?

שאלה מצוינת. חלק בסיסי בתהליך שבו אנחנו עובדים הוא שיתוף של כלל המערכת בפיתוחי המעבדה. אנחנו מבינים שכדי שמכונה כזו תעבוד כמו שצריך, חייבים לחשוב גם על הלוגיסטיקה של שימוש במכונה כזו, וגם על עובדי התפעול בשטח, שמוזמנים למעבדה באופן שוטף.

המהפכה הלוהטת בדרך, והיא לגמרי קפואה

התוצרים של מעבדת החדשנות של בניין הארץ מרשימים בכל קנה מידה. כך, למשל, התבטא נציג בכיר של אחת היצרניות המובילות בעולם בתחום יריעות סיבי הפחמן: "הפיתוחים של בניין הארץ נמצאים בכמה רמות מעל כל מה שמוכר לנו כיום מרחבי העולם". ואכן, הפיתוחים שמונה בועז מרשימים כל אחד בפני עצמו, אך מתברר שהפיתוח הלוהט ביותר דווקא קשור להקפאה בוואקום.

מבין הפרויקטים שאתם מנהלים היום, איזה נראה לך הכי דרמטי?

יש פרויקט שאני בטוח שעומד לשנות את פני התחום: הכנה מקדימה של היריעות שתאפשר יישום מהיר ומדויק בשטח, וזאת על ידי הקפאה.

מה כל כך דרמטי בזה?

אחד האתגרים של שימוש ביריעות פחמן הוא שהמוצר מגיע לשטח כשהוא עדיין לא מוכן לשימוש. כדי להכין אותו לשימוש צריכים קודם לערבב דבק אפוקסי ולהטביל בו את היריעות. זהו תהליך שלוקח זמן ושמלכלך את סביבת העבודה. הפיתוח הנוכחי שלנו יאפשר להספיג את היריעות מראש, להקפיא אותן בשיטה מסוימת, ולהגיע לשטח כשהן מוכנות ליישום מיידי. זה מעלה את רמת הדיוק ומוריד את זמן הביצוע.

את האמת: כמי שעסק בנושאים כמו מנהור בצה"ל – מעניין לך פה בעבודה?

מעניין מאוד. יש כאן חיבור של מכניקה, חשמל, כימיה ורובוטיקה, ויש כאן חיבור לא שגרתי בין הטכנולוגיה שנמצאת מתחת למכסה המנוע לבין החוויה של משתמש הקצה בשטח.

סיכום: סטארט אפ ניישן – גם בחיזוק מבנים

אפשר לסכם את הריאיון בציטוט של הסופר פרנסיס סקוט פיצ'גרלד: "גאונות היא היכולת ליישם את מה שאתה חושב". מעבדת החדשנות של בניין הארץ עושה בדיוק את זה, ומצליחה להביא רעיונות חדשניים לביצוע אמיתי בשטח.

מתברר שהסטארט אפ ניישן יודעת לחדש לא רק בעולמות הסייבר והביג דאטה, אלא גם בתחומים שלפעמים נראים אפורים, כמו חיזוק מבנים.

הפוסט חידושים בעולם שמרני: מעבדת החדשנות של בניין הארץ הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.