דריכת בטון לא מודבקת היא שיטה לדריכת-אחר של בטון, שבה נדרכים כבלי הפלדה כשהם בודדים או בצמות ונמתחים במתיחת אחר לאחר יציקת הבטון והגעתו לחוזק המתאים לדריכה, אך אינם מודבקים אל הבטון המקיף אותם. בשיטה זאת, אפשר לפרוש את כבלי הפלדה הבודדים באופן נקודתי וגמיש, ואפשר להשתמש בה בבנייה חדשה של אלמנטים מבטון כגון תקרות, משטחים, קורות, סיפוני רצפה, קירות ועוד.
בשונה מדריכת בטון מודבקת (Bonded) , שבה לאחר הדריכה מוחדרים חומרי מליטה נוזליים אל תוך צינורות כיסוי שמכילים את כבלי הפלדה, בדריכת בטון לא מודבקת כבלי הפלדה חופשיים לשנות במידה מסוימת את מיקומם היחסי במדיום הבטון.