תאוצת קרקע

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

בעת רעידת אדמה, מתפזרת האנרגיה הקינטית בגלים סיסמיים המתפזרים ממוקד רעידת האדמה כלפי חוץ דרך השכבות הגיאולוגיות ועל פני השטח. עוצמתן של התנודות תלויה בעיקר במגניטודה של הרעידה ובמרחק מהמוקד, כמו גם בגורמים אחרים כגון עומק המוקד בתת-קרקע, המנגנון המכני של הרעידה וסוגי הסלע והקרקע שדרכם עוברים הגלים.

ככלל, מבנים מתוכננים לעמוד בעומס אנכי כדי לשאת את משקל הבניין ואת תכולתו, אך במקרה של רעידת אדמה, מופעלים על הבניין גם כוחות אופקיים משמעותיים ביותר, כאשר במקרים קיצוניים עלולים אף להגיע לערכים בסדר גודל דומה לתאוצת הכובד (g) ואף למעלה מכך. תקני הבנייה בישראל (ת"י 413, 1995, תיקון 5) מנחים את המהנדס כיצד לתכנן כנגד תאוצות הקרקע האופקיות, אך עמידותם של מבנים שנבנו לפני שתקנים אלו קיבלו תוקף מוטלת בספק.

מפת תאוצות הקרקע המכונה "מפת המקדם הסיסמי לתקן 413" מציגה דירוג של אזורים בארץ על פי עוצמת רעידת האדמה החזויה בהן. מפה זאת נועדה לצרכים הנדסיים והיא מציגה בפני המתכנן את ערך המקדם הסיסמי Z – שהוא תאוצת הקרקע האופקית המרבית (PGA – Peak Ground Acceleration) שלגביה קיים סיכוי (הסתברות) של 10% שכמותה או גבוהה ממנה תתרחש לפחות פעם אחת בתקופה כלשהי של 50 שנה.

מבחינה סטטיסטית, הסתברות זו מקבילה לסיכוי שתתרחש תאוצת קרקע Z או גבוהה ממנה לפחות פעם אחת בתקופה כלשהי של 475 שנים.

תאוצת הקרקע Z היא תאוצת הקרקע שתתפתח בבסיס הבניין בהנחה שהבניין ממוקם על סלע.

רשומת תאוצות הקרקע ברעידת אדמה והשתנותן עם הזמן מכונה "אקסלוגרמה", והיא חלק מהמסמכים שיש לעשות בהם שימוש בעת ביצוע תהליכי חיזוק.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
על מה עוד תרצה לקרוא?