מרסנים ויסקוזיים יכולים לתת מענה לחיזוק נקודתי של אלמנטים מבניים/תעשייתיים שונים מפני רעידות אדמה, והם מתאימים ליישום על אלמנטים שאי אפשר לחזקם בשיטות סטנדרטיות, כגון אלמנטים שאינם בני הקשחה, דוגמת קירות לבנים, או מתקן שאי אפשר להזיזו ממקומו או להפסיק את פעילותו לצורך ביצוע עבודות חיזוק בבטון ופלדה, דוגמת מכל חומרים מסוכנים.

מרסן ויסקוזי הידראולי מורכב מבוכנה בתוך צילינדר (סגור) שבו נוזל יכול לנוע בין שני תאים פנימיים. פעולתו דומה לזה של בולם הזעזועים ברכב: המרת אנרגיה קינטית בכניסה לבולם הזעזועים לצורה אחרת של אנרגיה – בדרך כלל חום – אשר לאחר מכן יוצאת מן המערכת. כשמבנה נע בעת רעידת אדמה, בוכנת המרסן הוויסקוזי מניעה את הנוזל בין שני תאי הצילינדר, וממירה את האנרגיה הקינטית לאנרגיית חום שמתפזרת באמצעות המרסן עצמו.

הפוסט מרסן ויסקוזי הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

ישנן מספר שיטות לדריכת בטון.

דריכת-קדם: שיטה שמתבצעת במפעלי בטון בלבד, ובמסגרתה גדילי פלדה מיושמים בתוך הבטון, ונמתחים (נדרכים) במפעל לאחר הגעת הבטון לחוזק. אלמנטי הבטון המוצקים מובלים לאחר מכן לאתר הבנייה. בשיטה זאת מיוצרים לוחות דרוכים (לוח"ד).

דריכת-אחר: שיטה זאת נמצאת בשימוש באתר הבנייה עצמו, ובמסגרתה נפרשים גדילי הפלדה לאורך ולרוחב מתווה היציקה, ונדרכים לאחר יציקת הבטון והגעת הבטון לחוזק. תקרות המיוצרות בשיטה זאת מכונות "תקרות דרוכות".

הפוסט תקרות דרוכות הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

לקריאה נוספת – מהנדס ירון אופיר על תיכון תפקודי במרכז הידע לחיזוק מבנים

הפוסט תכן תפקודי הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

ככלל, מבנים מתוכננים לעמוד בעומס אנכי כדי לשאת את משקל הבניין ואת תכולתו, אך במקרה של רעידת אדמה, מופעלים על הבניין גם כוחות אופקיים משמעותיים ביותר, כאשר במקרים קיצוניים עלולים אף להגיע לערכים בסדר גודל דומה לתאוצת הכובד (g) ואף למעלה מכך. תקני הבנייה בישראל (ת"י 413, 1995, תיקון 5) מנחים את המהנדס כיצד לתכנן כנגד תאוצות הקרקע האופקיות, אך עמידותם של מבנים שנבנו לפני שתקנים אלו קיבלו תוקף מוטלת בספק.

מפת תאוצות הקרקע המכונה "מפת המקדם הסיסמי לתקן 413" מציגה דירוג של אזורים בארץ על פי עוצמת רעידת האדמה החזויה בהן. מפה זאת נועדה לצרכים הנדסיים והיא מציגה בפני המתכנן את ערך המקדם הסיסמי Z – שהוא תאוצת הקרקע האופקית המרבית (PGA – Peak Ground Acceleration) שלגביה קיים סיכוי (הסתברות) של 10% שכמותה או גבוהה ממנה תתרחש לפחות פעם אחת בתקופה כלשהי של 50 שנה.

מבחינה סטטיסטית, הסתברות זו מקבילה לסיכוי שתתרחש תאוצת קרקע Z או גבוהה ממנה לפחות פעם אחת בתקופה כלשהי של 475 שנים.

תאוצת הקרקע Z היא תאוצת הקרקע שתתפתח בבסיס הבניין בהנחה שהבניין ממוקם על סלע.

רשומת תאוצות הקרקע ברעידת אדמה והשתנותן עם הזמן מכונה "אקסלוגרמה", והיא חלק מהמסמכים שיש לעשות בהם שימוש בעת ביצוע תהליכי חיזוק.

הפוסט תאוצת קרקע הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

קירות אלה מתאפיינים בחוזק נמוך עקב תכולת פלדה נמוכה עד אפסית בהם, ובתכונות מכניות נחותות עקב תכולת צמנט נמוכה והרכב אגרגטים אשר אינו יוצר פעולת מטריצה צמנטית יעילה.

במחקר של "המכון הלאומי לחקר הבנייה" אופיין בטון דבש ככזה שעונה על שניים מתוך שלושת התנאים הבאים:

1. בטון שנוצק לפני זמן רב (40 שנה או יותר)
2. בטון המכיל אגרגטים גדולים יחסית (מעל 100 מ"מ)
3. בטון בעל חוזק לחיצה נמוך יחסית (פחות מ-15 מגה-פסקל בדגם קובייה בצלע 15 ס"מ)

קירות הדבש הם בעלי מידות יחסית גדולות ולכן גם קשיחותם יחסית גבוהה. בעת רעידת אדמה, הלחצים והתנודות השונות המופעלים על קירות הדבש צפויים להיות גבוהים מיכולתם לשאת בעומס, וכתוצאה מכך צפויים להיווצר כשלים במבנה, עד כדי סכנת כשל כללי במבנה.

בטון הדבש שממנו נוצקו הקירות אינו בטון תקני, ולכן אי אפשר להעריך את תכונותיהם המכניות של קירות העשויים מבטון דבש, וביחוד את תסבולתם בפני מאמצי גזירה. בחיזוק קירות תמירים מבטון דבש ללא זיון, שני אתגרים עיקריים עומדים בפני המתכנן: חיזוק הקיר כנגד מומנט הכפיפה, וחיזוק הקיר כנגד כשל בגזירה.

הפוסט קירות דֶבֶּש הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

הדריכה של מערכות סטרס-הד קרבו-סטרס נעשית בעזרת שימוש בשני עוגנים – אחד מהם מקובע והשני נדרך לאחר ההתקנה. העוגן המקובע מחזיק קצה אחד של הגיד במיקום מוגדר, ובקצה השני נמצא עוגן שניתן לדריכה בעזרת בוכנה הידראולית.

שיטה זו של דריכת רצועות פחמן, המבוססת על רצועות פחמן מחוזק (CFRP) מתוצרת חברת סיקה (Sika) ועל הפיתוח של חברת סטרס-הד, נמצאת בשימוש בחיזוק קורות, תקרות, עמודים ומבנים בעלי אלמנטים מעגליים כמו מאגרי מים. השיטה מציעה מספר יתרונות על פני פתרונות חיזוק אחרים כגון חיזוק בעזרת כבלי פלדה: יחס גבוה של משקל/חוזק, עמידות גבוהה – בין היתר בפני קורוזיה, וגמישות ביישום בתנאי שטח ובמבנים שונים.

קייס סטאדי: חיזוק בריכת "מאור מודיעין" באמצעות דריכת רצועות פחמן

הפוסט סטרס-הד קרבו-סטרס (StressHead Carbo Stress) הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

מוטות הפחמן משמשים לחיזוק מבנים, ומחליפים למעשה את ברזל הזיון בתוך הרכיב שאותו מחזקים. היות שהממשק בין הפחמן לאפוקסי חזק יותר מזה של הפלדה והבטון, אפשר להתקין את המוטות בחריץ מינימלי בגבול עובי הכיסוי, ללא פגיעה בזיון הקיים, וללא צורך לכסות בחומרים מעכבי חלודה.

הפוסט מוטות פחמן CFRP הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

הלוח"דים מגיעים כפלטות טרומיות בעלות רוחב קבוע (120 ס"מ בדרך כלל) ואורכים משתנים, בהתאם לדרישות המבנה בעת תכנונו.

כיוון שיכולת הנשיאה של הלוח"דים גבוהה ביחס לנפחם, הם מאפשרים יצירת מפתחים גדולים, מפחיתים את הצורך בעמודי תמך, חוסכים מקום וזמן ביישום בשטח, ומיוצרים תחת בקרת איכות הדוקה שמאפשרת דיוק בכושר הנשיאה המוצהר.

הלוח"דים משמשים למגוון יישומים בענף הבנייה, ובעיקר לבניית תקרות במבני תעשייה ומסחר, בנייני משרדים, חניונים ורבי-קומות.

אחד החסרונות של שימוש בלוח"ד הוא המורכבות הכרוכה בשינויים במבנה לאחר הבנייה, מה שלעיתים מצריך יישום של חיזוק באמצעות יריעות סיבי פחמן.

קייס סטאדי: הסבת בניין משרדים לבית חולים תוך שימוש בסיסי פחמן לצורך חיזוק תקרת לוח"ד.

הפוסט ­­­לוח"ד: לוחות דרוכים הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

כליאת בטון משמשת להגברת החוזק והמשיכות של בטון. הגברת החוזק היא תוצאה מיידית ומתבטאת בדרך כלל בעמידות מוגברת לכוח השיא. הגברת המשיכות דורשת חישובים מורכבים יותר על מנת לקבוע את יכולת העמוד לנוע או להסתובב ללא פגיעה משמעותית בחוזק.

התקן האמריקאי (ACI 440.2R-08) לתיכון ולביצוע של כליאת אלמנטים מבטון מזוין על ידי רצועות  FRP  מגדיר את ההנחיות הבסיסיות ואת הדרישות (בארה"ב), וכולל נוסחאות להתאמת החומרים לחתך על מנת להביא לעמידה בעומס הרצוי.

במרכז הידע לחיזוק מבנים אפשר למצוא כלי תכנון לכליאת בטון – חיזוק חתכי בטון ללחיצה

הפוסט כליאת בטון הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

היות וישראל ממוקמת באזור השבר הסורי-אפריקאי, והסיכוי להתרחשות רעידת אדמה במגניטודה חזקה ב-80 שנה גבוה, החליטה מדינת ישראל להיערך לנושא של חיזוק סיסמי ובמיוחד בכל הנוגע למפעלי חומרים מסוכנים (חומ"ס). כך, למשל, ב-7.4.2010 אישרה ועדת שרים לענייני ההיערכות לטיפול ברעידות אדמה החלטת ממשלה בעניין "פעולות ומטלות של משרדי ממשלה ויחידות הסמך בנוגע להיערכות לטיפול ברעידות אדמה". בהתאם, המשרד להגנת הסביבה החל לקבוע למפעלים מסוימים העושים שימוש בחומרים מסוכנים תנאים בהיתר רעלים, שיישומם יסייע בצמצום או במניעת אירועי חומרים מסוכנים בעקבות רעידת אדמה.

חיזוק מבנים קיימים מתאפיין באתגרים ייחודיים לו, ובראשם הצורך בהשגת מידע מלא ככל האפשר על המבנה. כאשר במדובר במבנים קיימים, העשויים להיות בני עשרות שנים, יש לפעול כדי למצוא את תיעוד תיקי הבניין, תוכניות הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיסטיים של המבנה. נוסף על כך, יש לערוך מדידות ובדיקות בשטח כדי לגלות את האלמנטים הקונסטרוקטיביים, המיקום שלהם והממדים שלהם, ולעיתים יש אף לבצע חפירות להכרת ביסוס המבנה.

הפוסט חיזוק סיסמי הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

חומרים מרוכבים מתקדמים אלה אינם איזוטרופיים, כלומר, תכונותיהם אינן שוות לכל כיוון. זאת בהשוואה לחומרים מסורתיים כגון בטון ופלדה, שהם איזוטרופיים. תכונה זאת מאפשרת גמישות בתכנון החומרים על מנת להתאים במידה הטובה ביותר לצרכים ההנדסיים מחומר הגלם.

חומרים פלסטיים מחוזקים (FRP – Fiber Reinforced Plastic) הם חומרים מרוכבים העשויים ממטריצת פולימר מחוזקת עם סיבים – העשויים בדרך כלל מפיברגלס או מפחמן. הפולימר הוא בדרך כלל אפוקסי, פוליאסטר תרמוסטטי, וינילסטר, פוליסולפון או פלסטיק אחר.

חומרי FRP, ובמיוחד כאלו המבוססים על סיבי פחמן – CFRP – Carbon-Fiber-Reinforced Polymers, משמשים לחיזוק קורות ועמודים במבנים.

הפוסט חומר מרוכב הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

בעוד חומרי בנייה מסורתיים כגון בטון ופלדה הם איזוטרופיים, חומרים מרוכבים המשמשים לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה כגון יריעות פחמן מחוזק(FRP) , מיוצרים בטכנולוגיה מתקדמת ותכונותיהם שונות לכל כיוון והם אנ-איזוטרופיים, תכונה המאפשרת גמישות בתכנון חומרי הבנייה המודרניים כך שיתאימו במידה הטובה ביותר לצרכים ההנדסיים.

הפוסט חומר איזוטרופי הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

מספר גורמים עשויים להשפיע על חוזק הבטון, ביניהם: סוג הצמנט ואיכותו, דירוג האגרגטים ורמת ניקיונם, איכות התוספים שהוספו לבטון (או היעדרם), שיטות היציקה והטיפול בבטון, ערבול הבטון, הטמפרטורה ועוד. המדד המקובל להערכת חוזק בטון הוא בדיקת חוזק הלחיצה שלו.

בדיקות חוזק הבטון בלחיצה נערכות מספר פעמים במהלך בניית השלד – על אלמנטים מבניים שונים, על ידי מעבדת בטון מוסמכת, כחלק מתנאי היתר הבנייה והאכלוס של המבנה. במהלך בדיקת הבטון, נציג מעבדת הבטון לוקח דגימה מהבטון המיועד ליציקה ויוצר ממנה קוביות בטון בגודל של ס"מ * 10 ס"מ. קוביות אלה נלקחות למעבדת הבטון, שם עוברות הקוביות אשפרה במים במשך שבעה ימים ולאחר מכן מתבצעת הבדיקה הראשונה. בדיקה ראשונית זאת מאפשרת לשער את חוזק הבטון, אך חוזקו הסופי נקבע רק לאחר כ-28 יום, בבדיקה השנייה. בעת הבדיקה, מופעל כוח מכבש על הקובייה, עד שהיא נסדקת ונשברת. על פי מידת הכוח המופעל אפשר לקבוע את סוג הבטון. לדוגמה, קובייה המגיעה לנקודת השבירה כאשר הכוח המופעל עליה הוא 30 מגה פסקל תדורג כסוג ב-30.

בישראל, על חוזק הבטון המתקבל להתאים לדרישות ת"י 118. על פי דרישות אלה, חוזק בטון מתאים הינו סוג הבטון +10%. כלומר, בטון מסוג ב-30 יעבור את הבדיקה כשחוזק הבטון שלו בלחיצה יעמוד בקריטריון לחיצה של 33 מגה פסקל ומעלה.

הפוסט חוזק בטון הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

שרף האפוקסי מתאפיין בחוזק לחיצה גבוה ובחוזק מתיחה גבוה. הוא נדבק לבטון בצורה מיטבית ובכך מבטיח איחוד חזק מאוד של חלקי הבטון שנפרדו על ידי הסדק. הצמיגות הנמוכה של האפוקסי בטרם התייבש מאפשרת לחומר להגיע, בעזרת תהליך ההזרקה בלחץ, גם לסדקים עמוקים וצרים.
למידע נוסף 

הפוסט הזרקת אפוקסי הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

הדריכה נעשית על ידי מתיחת גדילי פלדה המיושמים בתוך הבטון, מה שמפעיל עומס מלאכותי המתנגד לעומסי השימוש של האלמנט ומקזז בפועל את חלקם.

בדריכת קדם, הדריכה מתבצעת במפעל, והתוצרים, המכונים "לוח"דים" (לוחות דרוכים), מגיעים אל השטח מוכנים ליישום. זאת בניגוד לבטון בדריכת-אחר (Post Tensioning), שבו מתבצעות הן הדריכה והן היציקה של הבטון באתר הבנייה עצמו.

השימוש בדריכת קדם נעשה בבניית מגוון מבנים ואלמנטים טרומיים כגון גשרים, מבני ציבור, מבנים מסחריים, חניונים וכדומה, בהתאם למפתחים הרצויים ולעומסים הצפויים.

הפוסט דריכת-קדם (Pretensioning) הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

בטון בדריכת-אחר הוא בטון מזוין דרוך שיציקתו ודריכתו מתבצעות באתר הבנייה עצמו, זאת בניגוד לבטון בדריכת-קדם, שדריכתו מתבצעת במפעל המייצר והוא מועבר לשטח כמוצר מוגמר.

דריכת-אחר של בטון נעשית על ידי הנחת כבלי פלדה בסידור מיוחד לאורך ולרוחב מתווה היציקה עוד בטרם יציקת הבטון, והם נדרכים רק לאחר יציקת והתייבשות הבטון והגעתו לחוזק המתאים. את העומס המלאכותי על הבטון, המכונה "דריכה", מבצעים באמצעות הוספת מאמצי מתיחה לזיון האלמנט, בדרך כלל באמצעים הידראוליים. העומס המלאכותי המועמס על אלמנט הזיון מתנגד לעומסי השימוש של האלמנט ומקזז את חלקם.

בטון בדריכת-אחר מתאים לבניית מבנים מסיביים בעלי מפתחים גדולים, שמתוכננים לשאת עומסים כבדים, ומשתמשים בו לבניית קורות גשרים, תקרות מבני מסחר ותעשייה, תחנות תת קרקעיות של תחבורה ציבורית ועוד.

הפוסט דריכת-אחר (Post-Tensioning) הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

הפוסט בטון דרוך הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

בשונה מדריכת בטון מודבקת (Bonded) , שבה לאחר הדריכה מוחדרים חומרי מליטה נוזליים אל תוך צינורות כיסוי שמכילים את כבלי הפלדה, בדריכת בטון לא מודבקת כבלי הפלדה חופשיים לשנות במידה מסוימת את מיקומם היחסי במדיום הבטון.

הפוסט דריכה לא מודבקת (Unbonded) הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

זאת בהשוואה לדריכת-אחר לא מודבקת, שבה נדרכים כבלי הפלדה כשהם בודדים או בצמות, והם אינם מודבקים אל הבטון המקיף אותם, מה שמאפשר להם חופש תנועה יחסי במדיום.

הפוסט דריכה מודבקת (Bonded) הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

סיקה היא חברה שוויצרית הנחשבת למובילה עולמית בתחום הכימיה ובפיתוח וייצור מערכות ומוצרים לתחומי הבנייה והרכב. בין השאר, החברה מפתחת ומייצרת פתרונות ייחודיים ופורצי דרך במערכות לאיטום, הדבקה, צביעה וחיזוק מבנים.

החברה פעילה ביותר מ-100 מדינות, כולל ישראל, ומעסיקה יותר מ-24,000 עובדים. היקפי המכירות של סיקה בשנת 2019 עומדים על כ-8 ביליון פרנק שוויצרי.

חברת SIKA נחשבת ליצרנית מובילה של יריעות סיבי פחמן CFRP ומוצרים הקשורים ביישום היריעות בשטח, כמו דבקים וחומרים אפוקסיים.

חברת בניין הארץ פועלת בשיתוף פעולה עם סיקה ונציגתה בישראל. בניין הארץ עושה שימוש ביריעות סיבי פחמן ובחומרים נוספים מתוצרת סיקה, והיא אף בעלת הסמכה של SIKA ליישום מוצריה.

לאתר סיקה העולמי: https://www.sika.com/

לאתר סיקה ישראל: https://gilar.co.il/

הפוסט SIKA – סיקה הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

דריכת יריעות פחמן היא טכנולוגיה המאפשרת לנצל היטב את היישום של יריעות סיבי פחמן ולמקסם את חיזוק המבנה. היישום של דריכת יריעות פחמן מתאים לביצוע על אלמנטים העשויים בטון יציב וחזק במיוחד, ולכן נעשה בו שימוש נרחב לצורך חיזוק גשרים או תקרות של מבנים גדולים.

היתרונות של יריעות פחמן דרוכות (post tension CFRP) הם, בין השאר, מִקסום החיזוק של יריעות הפחמן, יישום גמיש בשטח ויכולת גבוהה להעברת כוחות במבנה.

השיטה לדריכת יריעות פחמן מתבססת על שימוש באלמנט מיוחד התופס את קצות היריעה בכל אחד מקצוות האלמנט המחוזק, כאשר התפס עצמו מעוגן באופן ייחודי לבטון. אחת החברות המובילות בעולם ביישום דריכה של יריעות פחמן היא stresshead. לחברה זו פטנט רשום על התפס הייחודי שדורך את היריעות, ומאפשר דריכה מלאה ובטוחה.

חברת בניין הארץ היא מיישמת מוסמכת של stresshead ובעלת ניסיון רב בחיזוק מבנים באמצעות יריעות פחמן דרוכות.

הפוסט יריעות פחמן דרוכות הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

המונח "מצב גבולי" משמעו סך של דרישות שבהן תכנון של מבנה צריך לעמוד כדי להתאים לתקינה הרלוונטית. עמידה בתקינה משמעה שיש הוכחה לכאורה שהמבנה תוכנן כפי שצריך.

אחד המצבים הגבוליים שיש לבחון הוא "מצב גבולי של שירות" – Serviceability Limit State (בניגוד ל"מצב גבולי של הרס", שלו קריטריונים אחרים).

תכנון לעמידות מבנה במצב גבולי של שירות מתייחס בבסיסו לעומס שעבורו מתוכנן המבנה, בתוספת תנאים ש"בהם המבנה אומנם יציב, אך חריגה מתנאים אלה תהפוך אותו לבלתי שמיש או בלתי מתפקד" (א' דנציגר ות' ארן, "בחינה מחדש של קריטריוני התכן", המכון הלאומי לחקר הבנייה, עמוד 8).

למעשה, עמידה במצב גבולי של שירות מבטיחה את עמידות המבנה במצבים של תזוזה, סדיקה, שקיעה ונזק מצטבר לכושר השירות וקִרבה למצבי תהודה (ד"ר אברהם פיזנטי, "עקרונות התכן, עומסי וחוזקי תכן ומצבים גבוליים", עמוד 10).

הפוסט מצב גבולי של שירות (SLS) הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

המונח "מצב גבולי" משמעו סך של דרישות שבהן תכנון של מבנה צריך לעמוד כדי להתאים לתקינה הרלוונטית. עמידה בתקינה משמעה שיש הוכחה לכאורה שהמבנה תוכנן כפי שצריך.

אחד המצבים הגבוליים שיש לבחון הוא "מצב גבולי של הרס" – Ultimate Limit State (בניגוד ל"מצב גבולי של שירות", שלו קריטריונים אחרים).

מטרתו של תכנון לעמידות מבנה במצב גבולי של הרס הוא וידוא כי "בשום חתך הכוחות החיצוניים לא יגרמו להטרחה העולה על תסבולת החתך, המבוטאת באמצעות קריטריונים לחוזק החתך" (ד"ר אברהם פיזנטי, "עקרונות התכן, עומסי וחוזקי תכן ומצבים גבוליים", עמוד 9). כך, התכנון שמבטיח עמידה במצב גבולי של הרס מבטיח את עמידות המבנה במצבים של אובדן שיווי משקל של המבנה, כשל בחתכים או באלמנטים בשל התעייפות החומר וכדומה.

גם "מצב גבולי של אובדן היציבות" ו"מצב גבולי בהשפעת עומסים חריגים" הם חלק מ"מצב גבולי של הרס", אך מתייחסים אליהם בנפרד כדי להדגיש את חשיבותם.

הפוסט מצב גבולי של הרס (ULS) הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.

סיבי פחמן הם חומר המורכב מסיבים דקים ובהם בעיקר אטומי פחמן. הסיבים מאורגנים בגבישים זעירים, במבנה מיוחד המעניק להם חוזק רב ביותר, במיוחד בהשוואה לקוטרם הקטן. כאשר שוזרים כמה אלפי סיבים יחד, מתקבל חוט בעל חוזק רב שאותו אפשר לשזור ליריעה בעלת חוזק רב ומשקל קל. טבילת יריעות סיבי פחמן בתרכובת מותכת כדוגמת אפוקסי יוצרת חומר מרוכב המאפשר לייצר משטחים חזקים בעלי משקל קל.

בשנים האחרונות נעשה ביריעות סיבי פחמן שימוש נרחב בהנדסה אזרחית, בעיקר לצורך חיזוק מבנים. כיוון שיריעות או רצועות סיבי פחמן הן דקות ביותר מצד אחד, אך מסוגלות לייצר כושר עמידה בעומסים גדולים יחסית מצד שני, ולאור תכונותיהן האלסטיות, הן מתאימות במיוחד לשימוש בשורה ארוכה של מקרים שבהם נדרש חיזוק מבנה קיים.

הפוסט יריעות סיבי פחמן (CFRP) הופיע לראשונה ב-מגזין בניין הארץ.